רש"י על שבת פ״ט ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת פ״ט ב:ז׳
7 מַתְנִי׳ הַמּוֹצִיא עֵצִים — כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה. תַּבְלִין — כְּדֵי לְתַבֵּל בֵּיצָה קַלָּה. וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. קְלִיפֵּי אֱגוֹזִין, קְלִיפֵּי רִמּוֹנִים, אֶיסְטֵיס וּפוּאָה — כְּדֵי לִצְבּוֹעַ בָּהֶן בֶּגֶד קָטָן פִּי סְבָכָה. מֵי רַגְלַיִם, נֶתֶר וּבוֹרִית, קִמוֹלְיָא וְאַשְׁלָג — כְּדֵי לְכַבֵּס בֶּגֶד קָטָן פִּי סְבָכָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הַכֶּתֶם.
פירוש רש"י על שבת פ״ט ב:ז׳
7 מתני' ביצה קלה - כבר מפורש שזה ביצת תרנגולת שהיא קלה לבשל ולא בשיעור כל ביצה שיערו אלא כגרוגרת מביצה קלה:
8 ומצטרפין - כל מיני תבלין זה עם זה:
9 קליפי אגוזים - הגדילה ע"ג הקליפה בעודן לחין:
10 סטיס - קרו"ג":
11 פואה - וורנצ"א:
12 פי סבכה - בראש הסבכה שעשאה בקליעה נותן מעט בגד:
13 נתר - מין אדמה שקורין ניטר"א:
14 קמוליא ואשלג - בגמרא מפרש להו:
15 את הכתם - של דם נדה שאלו הסמנין מעבירין על הכתם של דם נדה בבגד לטהרו: